ההחלטה על הסמכות אכיפת הסכמים ואמא יכולה לחתום בלעדית ללא פרטי זיהוי

ב"ה	תיק 1277857/6

בבית הדין הרבני האזורי אשקלון

לפני כבוד הדיינים:

הרב ישי בוכריס – אב"ד, הרב בן ציון ציוני, הרב עודד מכמן

התובע:		ת"ז		(ע"י ב"כ עו"ד רותם גליקסברג)
נגד
הנתבעת:		ת"ז		(ע"י ב"כ טו"ר הרב יהודה ישכר שטרן)

הנדון: הסדרי שהות

החלטה

בפני ביה"ד בקשת האם לקבוע כי תקבל סמכות לחתימה על כל מסמך באשר לקטין המשותף של הצדדים לצורכי רפואה וחינוך ושאר שירותי הממשלה.

הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום.18 ולהם ילד משותף – נ, יליד.2019, המאובחן באוטיזם.

הצדדים התגרשו בביה"ד בתאריך.20 בהסכם גירושין בהליך קצר שכלל את אישור ההסכם בלבד ללא תביעת או הליך גירושין. כך הוסכם בהסכם הגירושין:

8. אפוטרופסות ואחריות הורית
9. ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של הקטין ואין בהוראות הסכם זה על מנת לפגוע בהורות של מי מהם על הקטין.
10. הצדדים מסכימים כי הקטין יהיה במשמורתה הבלעדית של האם עד הגיעו לגיל 18 תוך חלוקת זמני שהות בין האב לקטין.
11. לאם תהיה הסמכות הבלעדית לחתום על כל מסמך הדרוש חתימת שני האפוטרופוסים.

לאחר הגירושין ניהלו הצדדים הליכי הסדרי שהות והפחתת מזונות שנפתחו ביום 3.6.21 בבקשת ישוב סכסוך.

לאחר שהתגלו קשיים בשיתוף הפעולה של האב עם הסכמתו הדרושה לטיפולים בילד, התקבלה ביום 17.5.23 בקשת האם הנ"ל – לקבוע שהיא תשמש כאפוטרופסית בלעדית לילד, ולקבוע שחתימת האם תשמש כחתימת שני ההורים.

האב התנגד לבקשה.

טענות הצדדים הועלו בדיון שהתקיים בביה"ד ביום 28.5.23.

כן באו טענות האם בתגובות מתאריכים 28.6.23 ומיום 2.8.23, וטענות האב בתגובותיו מיום 22.5.32 ומיום 26.7.23.

עמדת האב

האב מתנגד לסמכותו של ביה"ד לדון ולהחליט בעניין.

האב טוען כי מכיוון שמדובר בקטין נדרשת עמדת היועמ"ש באמצעות ב"כ האמון על עניינים אלו.

לדבריו, אין בסמכותו של ביה"ד להחליט בעניין אפוטרופוסות, שכן ע"פ סעיף 3 לחוק שיפוט ביה"ד הרבניים סמכותו של ביה"ד לדון רק בענייני נישואין וגירושין.

אין כאן גם סמכות נמשכת, שכן הצדדים התגרשו, ואין סמכות נמשכת באישור הסכם גירושין ללא שהתקיים דיון מהותי.

ע"פ בג"ץ אמיר אין סמכות נמשכת לביה"ד לאכיפת הסכם.

גם מכח סעיף 9 לחוק הנ"ל לפיו תתכן סמכות ביה"ד בהסכמת הצדדים אין כאן סמכות, שכן האב מתנגד לסמכותו של ביה"ד הרבני לדון בעניין.

עמדת האם

עמדת האם כי הסמכות לדון נתונה לביה"ד הרבני, לאחר שדייקה את בקשתה באמצעות ב"כ. לדבריה היא אינה מבקשת אפוטרופסות אלא זכות לחתום על כל מסמך הנוגע לצרכים רפואיים וחינוכיים בהם נצרכת חתימת שני ההורים.

לדבריה בהתאם לסעיף 11 בהסכם הגירושין שאושר בבית הדין יתאפשר לה שבכל עניין בענייני חינוך ורפואה בו נדרשת חתימת שני הצדדים היא תוכל לחתום בשם האב, ויש סמכות לביה"ד לאכיפת הסכם גירושין וגם אם לא התקיים בו דיון אלא שאושר בלבד.

עוד היא מציינת כי בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962, סעיף 24. נקבע:

הסכם בין הורים החיים בנפרד

היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו, בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית המשפט .

ובסעיף 79 לחוק נכתב:

שמירת דינים ושיפוט

חוק זה אינו בא לפגוע בדיני נישואין וגירושין; הוא אינו בא להוסיף על סמכויות השיפוט של בתי -דין דתיים ולא לגרוע מהן; ומקום שבית דין דתי מוסמך על -פי דין לשפוט, יראו כל הוראה בחוק זה – פרט לסעיף 75 – שמדובר בה בבית משפט כאילו מדובר בה בבית דין דתי .

לכן היא סבורה כי אין ממש בטענת האב לפיה יש לזמן את נציג היועמ"ש על כל מקרה של הסכמה הורית.

עניין הילדים, וכל הכרוך בגידולם התקין, הוכר בפסיקה ככרוך מעצם טיבו וטבעו בתביעת גירושין, וממילא יש לביה"ד סמכות לדון גם במשמורת, וגם באפוטרופסות, ובוודאי שיש לביה"ד סמכות לדון בבקשה שלפנינו העוסקת באישור הנוגע רק למקום שבו נדרשים מעיקרא חתימות שני ההורים, ולא הפקעת האפוטרופסות מהאב.

הכרעה

בית הדין דוחה לחלוטין את עמדת האב.

בהסכם שחתמו הצדדים בפני בית הדין וקיבל תוקף של פסק דין נאמר ב"רחל בתך הקטנה" כדלקמן:

לאם תהיה הסמכות הבלעדית לחתום על כל מסמך הדרוש חתימת שני האפוטרופוסים.

הסכמה זו התקבלה נכתבה בהסכם הגירושין שלא כמקובל בדרך כלל דווקא בשל העובדה כי היה ברור שמפאת חולשותיו של הבעל, כפי שמשתקף מחוות דעתו של ד"ר לטנר (ואולי גם מחוות הדעת שהציג הנתבע בעצמו), שיהא קושי לשתף עימו פעולה בעת הצורך.

בדיוק לשם כך נכתב בהסכם שעל אף ששני ההורים ממשיכים להיות אפוטרופסיים של הקטין תהא זכות לאם לחתום על מסמכים שנדרשת חתימת הורים באופן בלבדי.

סמכות בית הדין לאכוף ולהוציא לפועל את ההסכם שאישר אינה נוגעת לכל טענות באת כוח האיש.

וזו חוות הדעת שהוגשה מטעם הייעוץ המשפטי של בתי הדין הרבניים לבג"ץ בעניין הדומה לנידון דידן: 

עניינים אשר ניתן להם מענה בפסק הדין שנתן תוקף להסכם, כמו למשל 'דירת המגורים', העברת הסכום של 1,600,000 ₪ ותשלום דמי השכירות בדירה, בכל אלה נותרה בידי בית הדין הסמכות הטבועה לדאוג לכך שפסק דינו יבוצע… יחד עם זאת, ברור כי אם מדובר לא רק על ביאור פסק הדין לצורך יישום באופן ישיר של ההוראות שנקבעו בפסק הדין ,אלא על 'פירושו' ואכיפת העניינים האחרים הנגזרים באופן עקיף ו'כנגזרת שניה' מפסק הדין, כמו אכיפת תניות פיצוי או חובות הנוצרים עקב אי עמידה בהוראות פסק הדין – לכך כבר קבע בית המשפט העליון כי ערכאת בית הדין "אינה רוכשת סמכות נמשכת בנוגע לפרשנות ההסכם או אכיפתו" (בבג"ץ 8578/01 חליווה נ' חליווה, פ"ד נו(5) 634 (2002); ובג"ץ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (2006((.

יתר על כן, כפי שמשתקף מההסכם, חתימה בלבדית על מסמכים שנדרשת לגביהם חתימה של ההורים אינה מאיינת את אפוטרופסותו של מי מן הצדדים. 

בהסכם מפורש בסעיף 9 ששני ההורים הינם אפוטרופסיים של הקטין ואף על פי כן זכות החתימה על מסמכים ניתנת לאם בהיותה משמורנית, והבית העיקרי של הקטין.

יוצא אם כן שאף אילו לא היה הסעיף הנ"ל בהסכם הגירושין הייתה סמכות לבית הדין להוציא החלטה כזו, כיוון שאין חתימה על המסמכים הנ"ל פוגעת פגיעה של ממש באפוטרופסות של האב.

למעלה מן הצורך יוער שגם לגופו של עניין השתכנע בית הדין כי האם היא ההורה האחראי במקרה דנן, והצורך בשיתוף פעולה עם האב יסרבל מאוד כל טיפול נצרך. האב אינו מעוניין להיות בקשר ישיר עם האם, וקשה מאוד להשיגו. מה עוד והאב ידוע בהבטחות שאינן יוצאות מן הכוח אל הפועל ואחריותו למימוש התחייבויותיו מוגבלת. 

כך נוכח ביה"ד פעם אחר פעם מהתנהלותו של האב כלפי בית הדין, מהתנהלותו כלפי ד"ר לטנר, והחמור מכל – מהתנהלותו כלפי הקטין. האב סבור שהאם צריכה לעשות לו את ה"עבודה" להתעדכן מול כל הגורמים, כמו המסגרות החינוכיות, לבצע את הטיפולים רפואיים, את האיבחונים למיניהם, ולעדכן אותו בדרך לא דרך באמצעות גורמים שונים.

יתכבד האב ויממש את אבהותו, ייצור קשר עם כל הגורמים למיניהם, ויתעדכן בצורה ישירה ללא תיווך.

סוף דבר בית הדין מקבל את תביעת האם ומאשרר שוב את הסעיף הנ"ל בהסכם הגירושין:

לאם תהיה הסמכות הבלעדית לחתום על כל מסמך הדרוש חתימת שני האפוטרופוסים.

ניתן ביום כ"ו באב התשפ"ג (13/08/2023).

הרב ישי בוכריס – אב"ד	הרב בן ציון ציוני	הרב עודד מכמן

העתק מתאים למקור

הרב עקיבא צדקיהו, המזכיר הראשי

נחתם דיגיטלית ע"י הרב בן ציון ציוני בתאריך 13/08/2023 00:42